אפריל 2019
במאמר זה ננסה להסביר בבהירות ותמציתיות את תיקון 190 לפקודת מס הכנסה שנכנס לתוקפו בשנת 2012, אך תחילה קצת היסטוריה …
בשנת 2008 נכנס לתוקפו תיקון 3 לחוק הפיקוח על הגמל שהשינוי העיקרי שבו היה הפיכתן של קופות הגמל לקופות שאינן משלמות לקצבה (נכון להיום הן מכונות קופות גמל לחיסכון) כך שמשנת 2008 בוטלו קופות הגמל שמהן היה ניתן למשוך עד לאותו מועד סכומים חד-פעמיים פטורים ממס לאחר 15 שנים של חיסכון. במקביל, נחקק חוק פנסיה חובה שחייב הפקדות לביטוח פנסיוני.
בנוסף, נקבעה קצבה מזערית שמטרתה לוודא שכל פורש מקבל קצבה מזערית (נכון לשנת 2019 – 4,518 ש"ח) לפני שיוכל למשוך סכומים במשיכה חד-פעמית. הסיבות לכך היו הן דאגה לציבור וגם למדינה שרצתה להסיר מעצמה את הדאגה לאזרחים שנשארו ללא אמצעי מחיה למעט קצבת אזרח וותיק (זקנה) מביטוח לאומי. אולם תיקון 3 הוביל לשורה של נושאים שדרשו תיקון. תיקון 190 נועד, בין היתר, לפתור נושאים אלו.
וכעת ניתן לגשת לתיקון עצמו.
נחלק את המאמר למספר פרקים וננסה לעמוד על השינויים שיצר התיקון לעומת המצב קודם לכן.
פטור ל"קצבה מזכה"
הקצבה המזכה היא הסכום שממנו נקבעים הפטורים למס ונכון לשנת 2019 היא עומדת על 8,480 ש"ח.
עד למועד התיקון שיעור הפטור עמד על 35% מסכום זה. החל ממועד התיקון ובאופן מדורג יגדל שיעור הפטור כמתואר בטבלה שלהלן:
נדגיש שהפטור ניתן מהקצבה המזכה וללא תלות בסכום הקצבה בפועל ולכן מדובר בעצם בסכום קבוע שלא יכול לעלות על גובה הקצבה עצמה.
המשמעות של הסכום שמתואר בפטור לקצבה (כמפורט בטבלה שלעיל) היא בעצם הפחתה של הפנסיה החייבת במס בסכום האמור ותשלום מס על פי מדרגות המס ונקודות הזיכוי על הסכום לאחר הפחתתו בסכום הפטור.
ואולם, הדברים לא כל כך פשוטים. מדוע? כיוון שהסכומים המתוארים נכונים בתנאי שהפרט שמממש את הפטור לא משך מענקי פרישה פטורים במהלך שנות עבודתו שהוגדרו כ-32 שנות העבודה האחרונות (במקום 15 שנה לפני גיל הפרישה עובר לתיקון). לשם כך קיימת נוסחת קיזוז שנועדה להפחית מהפטורים את הסכומים שהתקבלו בפטור ממס.
במסגרת התיקון, ניתן לפורש המקבל קצבה תקציב לפטור ממס לכל תוחלת החיים המסתכם בסכום של כ-748,000 ש"ח בשנת 2019 והוא צפוי לגדול לכ-1,022,000 ש"ח החל בשנת 2015. תקציב זה ניתן למימוש לאחד מהמרכיבים הבאים או לשילוב שלהם:
- פטור למענק פרישה;
- פטור להיוון קצבה;
- פטור לקצבה.
לא נרחיב מעבר לכך, כדי לא לסבך את ההסבר, אולם ניתן ללמוד שניתן "פיצוי" על ביטול האפשרות לבצע הפקדות הוניות לקופות הגמל (ועל הפיכת כספים אלה לחייבים במס כקצבה) וכן שניתן לבצע "היוון" קצבה (משיכת כספים חד פעמית) בכללים שהוכתבו מעבר לקצבה המזערית.
קצבה מוכרת
מטרתה של הקצבה המוכרת היא למנוע כפל מס. משמעותה הינה מתן פטור ממס לחלק הקצבה הנובע מ"קצבה מוכרת". במהלך השנים יתכנו מצבים שעובד לא נהנה מהטבת מס על מלוא הפקדותיו לביטוח פנסיוני (כאשר הפקדותיו עולות על התקרה המזכה בהטבת מס בהפקדה), הן על הפקדות המעסיק לתגמולים מעבר לתקרה שעליהן הוא מחויב בשווי מס (פעמיים וחצי השכר הממוצע במשק בשנת 2019 – הפקדת מעסיק העולה על 7.5% מ-25,683 ש"ח = 1,926 ש"ח) וכן חלק הקצבה הנובע מהפקדת המעסיק לרכיב הפיצויים שהחל משנת 2017 מוגבלת בתקרה (8.33% מסכום של 34,000 ש"ח, בשנת 2019). לחילופין, כספים שהופקדו לקופת גמל ושלא ניתן היה לקבל בגינם הטבות מס (יש לשים לב לניסוח, כיוון שאם ניתן היה לקבל הטבה מס אף שלא נוצלה, לא יחול התיקון על סכומים אלה).
הקצבה המוכרת קיימת משנת 2000 אולם תיקון 3 שינה חלק מהכללים. עד תיקון 190 הפטור לקצבה היה הגבוה מבין הקצבה המזכה או הקצבה המוכרת. לאחר תיקון 190 ניתן להנות מהטבה במס גם עבור הקצבה המזכה וגם עבור הקצבה המוכרת.
ישנן מגבלות נוספות כדוגמת החרגה של "קרנות פנסיה ותיקות" מקבלת קצבה מוכרת, גיל מקבל הקצבה ועוד שלא נעמוד עליהן כאן.
הבעיה העיקרית של הקצבה המוכרת היא האפשרות המעשית לקבלה בפועל. לאדם הפשוט אין את הידע והכלים לפנות למס הכנסה בנושא מורכב זה וגם אנשי המקצוע נתקלים בלא מעט קשיים. יחד עם זאת, במרבית המקרים שוויה של הקצבה המוכרת, בדרך של הקטנת חבות המס לכל תוחלת החיים (!) מסתכמת בסכום משמעותי ולכן מומלץ לפנות לגורם מקצועי שיבקש אותה עבורכם.
בעלי שליטה
בעבר, הוראות המס נועדו למנוע ניצול לרעה של בעלי חברות על ידי הפרשות גבוהות לקופות גמל. לאחר תיקון 190, התייתרו חלק מההוראות וכיום ההפרשה לתגמולים לבעל שליטה המוכרת לצרכי מס זהה להטבת המס לעובד "רגיל" ואילו מגבלת ההפקדה לפיצויים נותרה על כנה (עד לסכום שנתי של כ-12,380 ש"ח).
כמו כן יכול בעל שליטה לקבל פנסיה "תקציבית" מהחברה שבשליטתו בשיעור שלא יעלה על 1.5% ממשכורתו הממוצעת לכל תקופת עבודתו בחברה.
פריסת הפרשי קצבה
עד לתיקון הנוכחי, לא ניתן היה לבצע פריסת מס על הפרשי קצבה והם נחשבו כהכנסה חייבת כשנתקבלו. התיקון מאפשר לפרוס הפרשי קצבה לשנים בגינן שולמו, עד ל-6 שנות פריסה אחורה (עבור כל 4 שנות עבודה ניתנת שנת פריסה אחת עד לתקרה כאמור) ולהקטין את תשלום המס. תוקף התיקון מתחילת 2012.
משיכה מקופה "לא משלמת" (קופת גמל לחיסכון)
על פי הכללים שנקבעו, לא ניתן לבצע משיכה ישירה מקופת גמל לא משלמת לקצבה (למעט משיכת כספי פיצויים) ויש להעביר כספים אלה לקופת גמל משלמת לקצבה ולבצע את המשיכה ממנה.
על מנת שלא לגרום לסרבול מיותר, נקבע כי מי שהגיע לגיל פרישה ולא משולמת לו פנסיה מקופה שאיננה קרן פנסיה ותיקה או פנסיה תקציבית, או שמשולמת לו קצבה כזו בסכום העולה על סכום הקצבה המזערי שנקבע, יוכל לבצע משיכה ישירות מקופה לא משלמת לקצבה אם סך הכספים שלרשותו בקופות גמל לא משלמות לקצבה אינו עולה על "סכום הצבירה המזערי" כ-94,000 ש"ח נכון ל-2019. יחד עם זאת, כאמור לעיל, ניתן למשוך בפטור ממס (בדרך של היוון קצבה) סכומים החייבים במס בקופות גמל, על חשבון תקציב הפטור כאמור לעיל.
השארת כספים בקופת גמל
היו מספר מצבים בהם נשארו כספים בקופות גמל. התיקון הסדיר מצבים אלה. כדוגמה, השארת כספי הפיצויים בקופת גמל לאחר פרישה מעבודה והתחשבנות מס בגינם. במצב כזה יועברו הכספים לתכנית שונה ויגבה מס רווחי הון בשיעור של 25% על הרווח הריאלי. דוגמא שניה – האפשרות להעביר למוטבים כספי קופת גמל של עמית שנפטר, דרך דומה, הפקדת הכספים בקופה חדשה ותשלום מס רווחי הון.
הטבה במס רווח הון על הפקדה לקופת גמל של כספים "פרטיים"
התיקון הסדיר, בין היתר, את היבטי המס בהפקדה והיבטי המס במשיכה (כסכום הוני או כקצבה) של כספים שלא היו זכאים להטבות במס (הפקדה ל"קצבה מוכרת"). עבור אותם סכומי הפקדה המוגדרים כ"קצבה מוכרת", חבות המס הינה של מס רווח הון בשיעור של 15% מהרווחים הנומינליים. את היתרות המוגדרות כ"קצבה מוכרת" ניתן למשוך בכל עת (כ"היוון קצבה מוכרת") החל מגיל 60 ובלבד שלחוסך קיימת "קצבה מזערית" שסכומה, נכון לשנת 2019, הינו 4,512 ש"ח בחודש. במסגרת ההגדרה של "קצבה מוכרת" נכללים, בין היתר, הפקדות בסכום העולה על 34,848 ש"ח בשנה (לפי התקרה בשנת 2019). משמע – עד להפקדה שנתית בסך של 34,848 ש"ח קיימת חבות עתידית במס (בכפוף לפטורים) ואילו הפקדה העולה על סכום זה תוגדר כ"קצבה מוכרת". במרבית הגופים המנהלים קופות גמל, במועד המשיכה העתידי, ינוכה מס מתאים (15% מהרווחים הנומינליים) ישירות על ידי הקופה מבלי שהחוסך יידרש להמציא לה אישור מתאים מפקיד השומה. יתרונות מכשיר השקעה זה הינם, בין היתר: (1) חבות במס בשיעור של 15% על הרווח הנומינלי. בסביבת אינפלציה נמוכה הקיימת כיום (2019), שיעור מס של 15% על הרווח הנומינלי אטרקטיבי מאוד בהשוואה לשיעור מס של 25% על הרווח הריאלי (בהשקעות ישירות ובתשואה זהה). יחד עם זאת, מאחר ובחודשים האחרונים האינפלציה עלתה, יש לבחון האם העלייה משקפת קפיצת מדרגה או עלייה חד-פעמית; (2) חבות במס במועד המימוש (המשיכה) בלבד; (3) מעבר בין מסלולי השקעה אינו כרוך בתשלום מס; (4) למי שהגיעו לגיל פרישה, ניתן לבצע מכירה "רעיונית" בסוף כל שנה על מנת להנות מפטור ממס על ריבית על השקעות; (5) קופת הגמל משקיעה בתמהיל נכסים, לרבות בהשקעות לא סחירות שאינו אפשרי בתיק השקעות של יחיד; (6) עלויות ישירות נמוכות יותר (קניה/מכירה, עמלות חיצוניות וכד' ואין חיוב בדמי משמרת ניירות ערך) בהשוואה לעלויות החלות על יחיד; (7) במקרה של פטירה לפני גיל 75, המוטבים/יורשים ייהנו מפטור מלא ממס, כולל ממס רווחי הון. ניתן גם להיכנס לנעלי החוסך ולהנות מזכויותיו. בפטירה לאחר גיל 75, המוטבים/יורשים יחוייבו במס רווחי הון בלבד; (8) העברת החיסכון לדורות הבאים תאפשר להם להמיר את סכום החיסכון לקצבה פטורה ממס (בהגיעם לגיל 60), משמע – ייהנו גם מפטור ממס על רווחי ההון; (9) במרבית המקרים, דמי הניהול בקופה יהיו נמוכים מאלו של ניהול תיק השקעות.