מילון מונחים בביטוח פנסיוני

עפ"י החוק, גיל הפרישה הוא 67 לגבר וגיל פרישה משתנה בהתאם לשנת הלידה של אישה – 

• מחודש מאי 1947 ועד לחודש דצמבר 1959 – גיל 62;
• ילידות 1960 – 62 שנים ו-4 חודשים;
• ילידות 1961 – 62 שנים ו-8 חודשים;
• ילידות 1962 – 63 שנים;
• ילידות 1963 – 63 שנים ו-3 חודשים;
• ילידות 1964 – 63 שנים ו-6 חודשים;
• ילידות 1965 – 63 שנים ו-9 חודשים;
• ילידות 1966 – 64 שנים;
• ילידות 1967 – 64 שנים ו-3 חודשים;
• ילידות 1968 – 64 שנים ו-6 חודשים;
• ילידות 1969 – 64 שנים ו-9 חודשים;
• ילידות 1970 ואילך – 65 שנים.

גיל זה מתייחס לזכאות לקצבת אזרח ותיק (זקנה) מהמוסד לביטוח הלאומי וכן לקבלת קצבה מקרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר. בתוכניות הביטוח שנערכות ע"י חברות הביטוח וקרנות פנסיה חדשות – גיל הפרישה הוא בהתאם לתנאי התוכנית. גיל הפרישה המינימאלי לצורך קבלת קצבה הוא 60

ביטוח חיים היא תוכנית שמאפשרת רכישת סכום ביטוח (חד פעמי או לשיעורין) שמשולם למוטבים במקרה פטירה מוקדמת של המבוטח. בביטוח חיים טהור אין צבירת חיסכון אלא תשלום סכום הביטוח בהתאם לפוליסה. בתוכניות הביטוח המקובלות בישראל אין החרגות למעט התאבדות בשנה הראשונה לביטוח, אולם יתכנו תוספות כספיות לפרמיה שמאושרות על ידי המבוטח טרם הצטרפותו לביטוח.

כיסוי ביטוחי שמטרתו להגן על המבוטח במקרה של פגיעה בכושרו לעבוד באופן זמני או קבוע, כתוצאה מתאונה או מחלה. מטרת הכיסוי הינה להחליף את ההשתכרות של המבוטח שמקור הכנסתו נפגע כתוצאה מנכות. מבוטח שיוגדר במצב של אובדן כושר עבודה, יקבל תשלום חודשי מהגוף המבטח שלא יעלה על 75% משכרו הממוצע ב-12 החודשים הקודמים לאירוע. התשלום החודשי משולם מתום תקופת המתנה ועד גיל הפרישה כפי שמופיע בפוליסה, תום תוקף הכיסוי או עד תום הנכות, המוקדם מבין השלושה.

ביטוח מנהלים הוא שם כולל ומקובל לתוכנית ביטוח המסדירה את תנאי הפרישה של המבוטח. התוכנית מעניקה כסף למבוטח או למוטביו בקרות מקרה הביטוח (מוות או אובדן כושר עבודה). תשלומי המבוטח והמעסיק (לסעיף התגמולים) לחברת הביטוח מיועדים הן למטרת רכישת כיסוי ביטוחי למקרה מוות והן למטרת חיסכון (כיום יש אפשרות להוסיף גם את עלות ביטוח אובדן כושר העבודה). בהגיע המבוטח לגיל הפרישה, הוא זכאי לקבל את סכום החיסכון שנצבר בחשבונו בסכום חד פעמי או כקצבה שוטפת, בהתאם לתנאי הפוליסה.

בעת לקיחת הלוואת משכנתא, מחייב הבנק את הלווים לבטח את עצמם למקרה מוות. יש לשים לב שסכום הביטוח בפוליסה זה עוקב אחר גובה המשכנתא, משמע – ככל שהמשכנתא יורדת סכום הביטוח בפוליסה יורד שכן הבנק מעוניין להגן על עצמו רק על הסכום שהלווים חייבים לו.

גירעון אקטוארי נוצר כאשר ערך התחייבויות קרן פנסיה עולה על הנכסים שלה; דהיינו, שווי הפנסיות העתידיות שישולמו למבוטחים ולפנסיונרים (התחייבויות) עולה על נכסי הקרן.

דמי הניהול בקרנות הפנסיה החדשות נגבים מההפקדות (הסכומים שמשולמים מידי חודש) וכן מהיתרה הצבורה (סכום החיסכון הצבור לטובת המבוטח בחשבונו). דמי הניהול המרביים הינם 6% מההפקדות ובנוסף 0.5% לשנה מהיתרה הצבורה. בקרנות הפנסיה הכלליות ניתן לגבות עד 4% מההפקדות ובנוסף עד 1.05% לשנה מהיתרה הצבורה. בקרנות הפנסיה הוותיקות אין דמי ניהול בתקופת ההפקדות, מחד, ונגבים דמי ניהול של 1.75% מהפנסיה החודשית בתקופת הפנסיה ומכל סכום של משיכה חד-פעמית, מאידך.

דמי הניהול בקרנות ההשלמות הינם עד 2% לשנה מהיתרה הצבורה.

מדינת ישראל מעודדת את החיסכון הפנסיוני של האזרחים ע"י מתן הטבות מס בגין ההפקדות לחיסכון פנסיוני הן על ידי העובד והן על ידי המעביד. ההטבות ניתנות במועד ההפקדה, במועד המשיכה ובמועד הפרישה. קיימים שני סוגים של הטבות מס בתחום הפנסיוני: (1) הקטנת המס על הפקדות העובד לתוכניות הפנסיוניות; (2) מס מופחת למי שמקבל כספים מתוכנית ביטוח, פנסיה או גמל.

הקרנות הללו, המנוהלות על ידי המדינה באמצעות "עמיתים", הינן: מבטחים (הוותיקה); קרן הגמלאות המרכזית (קג"מ); מקפת (הוותיקה); נתיב – קרן הפנסיה של פועלי ועובדי מפעלי משק ההסתדרות; קרן הביטוח והפנסיה לפועלים חקלאיים ובלתי מקצועיים; קרן הפנסיה לעובדי הדסה; קרן פועלי בנין ופועלים בלתי מאוגדים; קרן הגמלאות של חברי אגד.
למבוטחים בקרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר, שהמשיכו את חברותם בקרן לאחר שצברו 70% פנסיה (השיעור המירבי האפשרי) ועברו את גיל הפרישה החוקי, מוחזרים מלוא דמי הגמולים ששולמו עבור התקופה העודפת, הן של התשלום שלהם והן הפקדות המעסיק לתגמולים ולפיצויים. החזר דמי הגמולים מתבצע בחודש תשלום הפנסיה הראשונה.

היוון בקרן פנסיה הוא חישוב של קבלת סכום חד פעמי שאמור להתקבל בעתיד כפנסיה. בעת החישוב יש להתחשב בתקופת ההיוון ובריבית ההיוון. בעבר היה מקובל להוון עד 25% מהפנסיה ולתקופה של עד 5 שנים. אולם היום מאפשרות חלק מקרנות הפנסיה החדשות והקרנות וותיקות היוון לתקופה ארוכה יותר, גם לכל החיים אך בכל מקרה לא יותר מ-25% מסכום הפנסיה החודשית. במקרה פטירת העמית בקרן יקבלו שאריו את הפנסיה המלאה גם לפני תום תקופת ההיוון.

החובה למסור מידע מלא ואמיתי מצד המבוטח לחברת הביטוח בעיקר בעת עריכת הביטוח. הכוונה למידע שיכול להשפיע על הסכמתה של חברת הביטוח לבטח את המבוטח וכן על תנאי הביטוח.

זכאותו של עובד שכיר לקבלת פיצויי פיטורין מוגדרת בחוק זה. החוק קובע שבמידה ועובד פוטר או התפטר בנסיבות מזכות יש לשלם לו מענק חד פעמי בגובה של שכרו האחרון כפול מספר שנות עבודתו במקום העבודה ובניכוי כספי הפיצויים העומדים לרשותו בתוכניות פנסיוניות. יש לשים לב שמס הכנסה מעניק פטור ממס על מענקי פרישה עד תקרה שנקבעה על ידו. כמו כן, במקרים מסויימים בהם הסכם העבודה כולל התייחסות לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין לפיו ככל שהמעסיק ביצע הפקדות שוטפות ומלאות לרכיב הפיצויים בתוכנית הפנסיונית של העובד, הוא יהיה פטור מהשלמת הפיצויים במקרה של פיטורין בנסיבות מזכות.

מוטב הוא האדם הזכאי לקבל את סכום הביטוח במקרה הביטוח. לדוגמא: מי שיקבל את סכום הביטוח במקרה מות המבוטח בהתאם לפוליסות ביטוח חיים. זהות המוטבים נקבעת ע"י המבוטח וניתנת לשינוי על ידו.

בקרנות הפנסיה החדשות כל עמית בקרן יכול לבחור את מסלול הביטוח המתאים לו ביותר בהתאם לגילו, מצבו המשפחתי והעדפותיו. לדוגמא, מסלול שיכלול כיסוי גבוה לשאירים וכיסוי נמוך לפנסיית הנכות ולהיפך. החל משנת 2018, מסלולי הביטוח העיקריים זהים בין הקרנות מתוקף התקנון האחיד.

חברות הביטוח (לא בכל תוכניות הביטוח), קרנות הפנסיה החדשות, קופות גמל וקרנות השתלמות מעניקות למבוטחים/עמיתים בהן את האפשרות לבחור את רמת הסיכון בה מעוניין החוסך בהן. לדוגמא, יכול החוסך לבחור להיות במסלול בו רמת הסיכון גבוהה יחסית (אחוז גבוה של נכסים "מסוכנים" כמו מניות ואג"ח לא מדורגות וכו') בציפייה לתשואה גבוהה יותר או מסלול בו רמת הסיכון נמוכה יחסית (אחוז גבוה של נכסים "יציבים" כמו אגרות חוב ממשלתיות וכו'). בקופות הגמל נהוג שרמת הסיכון נקבעת ברמת הקופה, משמע – כל קופה קובעת את רמת הסיכון בהשקעות של נכסיה. החל משנת 2016, מחוייבים מרבית הגופים לנהל מסלולי השקעות מותאמי גיל.

מסלול פנסיה בפוליסת ביטוח קובע את מספר תשלומי הפנסיה המזעריים החל מהמועד שבו מתחילים לקבל קצבה וכן האם תשולם קצבה לבת/בן הזוג לאחר שהמבוטח העיקרי הלך לעולמו. בכל מסלול, חברת הביטוח תשלם לכם את סכום הפנסיה החודשי לכל ימי חייכם. ככלל, קיימים שני מסלולי פנסיה עיקריים:
מסלול המבטיח מס' תשלומי קצבה מזעריים – במסלול זה יקבלו המוטבים שיוגדרו במועד התחלת הקצבה את יתרת התשלומים עד לתום תקופת ההבטחה ככל שהמבוטח יילך לעולמו קודם לתום אותה תקופה. במסלול זה ניתן לבחור בין 120 תשלומים לבין 240 תשלומים, בעיקר, בהתאם לתנאי הפוליסה;
מסלול המבטיח קצבה לבן/בת הזוג – בדרך כלל בשיעור של 60% מסכום קצבת המבוטח. במסלול זה, אין תקופת הבטחה ובמקרה של מות המבוטח העיקרי, חברת הביטוח תשלם לבן/בת הזוג את הקצבה עבורו לכל ימי חייהם, עד שיילכו לעולמם.

הקרנות הללו, המנוהלות על ידי המדינה באמצעות "עמיתים", הינן: מבטחים (הוותיקה); קרן הגמלאות המרכזית (קג"מ); מקפת (הוותיקה); נתיב – קרן הפנסיה של פועלי ועובדי מפעלי משק ההסתדרות; קרן הביטוח והפנסיה לפועלים חקלאיים ובלתי מקצועיים; קרן הפנסיה לעובדי הדסה; קרן פועלי בנין ופועלים בלתי מאוגדים; קרן הגמלאות של חברי אגד. למי שצברו את שיעור הפנסיה המירבי – 70% עבור 35 שנים של ביטוח בקרן – והמשיכו להפקיד לקרן, משולם מענק עבור השנים העודפות לאותן 35 שנות חברות. בדרך כלל, המענק משקף פיצוי חלקי עבור ההפקדות העודפות – מפקידים 20.5% מהשכר המבוטח החודשי ומקבלים החזר של 6.25% מהשכר הקובע (שבדרך כלל נמוך משמעותית מהשכר המבוטח האחרון). מאידך, יתכן והשכר הקובע ימשיך לעלות ולכן סכום הפנסיה יהיה גבוה יותר. מענק השנים העודפות משולם עם תשלום הפנסיה הראשונה.

מקדם (ערך מספרי) שבעזרתו נערך חישוב הממיר את סכום החיסכון שנצבר בקרן פנסיה, או בביטוח מנהלים, לקצבה חודשית שתשולם החל ממועד פרישה. המקדם מופיע בתקנון קרן פנסיה חדשה ובפוליסות ביטוח מסוג קצבה. בפוליסות הביטוח שנערכו עד לסוף 2012 קיים מקדם קבוע שאינו ניתן לשינוי על ידי חברת הביטוח. בקרנות הפנסיה החדשות יכולה הקרן לשנות את המקדם באישור משרד האוצר, בהתאם לשינויים בתוחלת החיים.

נספח שחברות הביטוח הוסיפו לפוליסות הקצבה (מסוג "עדיף") שהופקו בין השנים 2000 עד 2007. הנספח היה בתוקף עד לתחילת שנת 2008 (עם חקיקתו של תיקון 3 לחוק קופות הגמל). מטרתו של הנספח היתה לסמן את הכספים שהופקדו בפוליסה בנספח נפרד מכספי הקצבה על מנת שניתן יהיה למשוך אותם בעתיד כסכום חד פעמי ללא מס.

כיום קיימים שלושה סוגים של קרנות פנסיה: קרנות פנסיה וותיקות (גרעוניות או מאוזנות), אשר ההצטרפות אליהן נסגרה החל משנת 1995; קרנות פנסיה חדשות מקיפות, אשר זכאיות לתשואה מובטחת מהמדינה בשיעור של עד 30% מנכסיהן, והמשכורת ממנה ניתן לחסוך במסגרתן מוגבלת ל-20.5% מפעמיים השכר הממוצע במשק, וקרנות פנסיה חדשות כלליות, שאינן זכאיות לתשואה מובטחת מהמדינה וניתן להפקיד בהן הפקדות שוטפות והפקדות חד-פעמיות.

סעיף 14 הוחל כחלק מהסכמים קיבוציים שונים במשק הישראלי ובהסכמים אישיים. הסעיף קובע שההפקדות שמעביר המעסיק לחלק הפיצויים לתוכנית פנסיונית יבואו במקום חבותו לתשלום פיצויי פיטורין. המשמעות המעשית הינה שהמעסיק חייב להעביר בסיום עבודה (ניתן לא להעביר כספי פיצויים לעובד רק במקרים מיוחדים שמוגדרים בחוק) את כספי הפיצויים לעובד אולם תשלומיו לסעיף הפיצויים יהיו סופיים ולא יחייבו אותו בהשלמת כספים כתוצאה מעליות שכר. במקרה של התפטרות, העובד זכאי לקבל את יתרת הפיצויים שנצברה בחשבונו. הסעיף חל מתוקף הסכמים קיבוציים או אישיים וכן מתוקף צו הרחבה כמו "פנסיית חובה". בהתאם לשינוי בחוק, החל משנת 2018, זכאות המעסיק למשיכת כספי פיצויים של עובד מותנית בהמצאת אישור העובד או בפסק דין של בית משפט. ככל שהמעסיק לא המציא לגוף הפנסיוני אחד משני האישורים הללו, בתוך 4 חודשים ממועד הפרישה, כספי הפיצויים הינם של העובד.

סכום הביטוח לו זכאי המבוטח שהפסיק להפריש כספים לתוכנית הביטוח, אך לא פדה את כספי הביטוח.

ערך החיסכון שנצבר לטובת המבוטח בתוכנית הפנסיה או הביטוח במקרה בו הוא בוחר לפדות את כספי הביטוח לפני תום התוכנית. יש לשים לב לכך שערכים אלה אינם כוללים את השפעות המיסוי העשויות להיות מהותיות.

פוליסות שבהן מתחייבת חברת הביטוח לתשואה שיקבל המבוטח בתוכנית עד תום תקופת הביטוח (להפקדות) ועד תום תקופת הקצבאות או המשיכה (לצבירה).

מרכיב החיסכון בפוליסה זו יוצמד לסל ההשקעות של חברת הביטוח שמנהלת את התוכנית; משמע – בתוכנית זו להבדיל מהפוליסות שהבטיחו תשואה, חשבון החיסכון של המבוטח יהיה צמוד לרווחים או להפסדים של סל ההשקעות. חלק מדמי הניהול שגובה חברת הביטוח בפוליסות אלה מותנים בכך שהרווחים (תשואה) יהיו מעל מדד המחירים לצרכן.

פוליסות גמישות בהן ניתן לשנות את יחסי הביטוח/חיסכון על פי החלטת המבוטח וחברת הביטוח. פוליסות אלה היו בד"כ פוליסות ביטוח מנהלים (קיימות גם לעצמאים ופרט), שכן הפוליסה היתה מותאמת לקבלת הפקדות משכר משתנה (לעומת הפוליסות הקלאסיות שהיו צמודות למדד).

פוליסות שהופקו בעבר על ידי חברות הביטוח (לפני תוכניות ה"עדיף", בד"כ) שהמאפיין המרכזי שלהן שהפרמיות, סכומי הביטוח וסכומי החיסכון צמודים למדד. רוב הפוליסות הקלאסיות היו מסוג "מעורב" אולם גם פוליסות גמלה ופוליסות חיסכון נכללות בתחום זה.

תוכנית פנסיונית הנותנת מענה למספר מצבים אפשריים (ועל כן נקראת "מקיפה") – פנסיה חודשית למבוטח מגיל הפרישה ואילך, פנסיה חודשית למבוטח במקרה נכות (אובדן כושר עבודה) ופנסיה חודשית לשאירי המבוטח במקרה פטירה.

תוכנית פנסיונית הנותנת מענה למספר מצבים אפשריים (ועל כן נקראת "מקיפה") – פנסיה חודשית למבוטח מגיל הפרישה ואילך (זקנה), פנסיה חודשית למבוטח במקרה נכות (אובדן כושר עבודה) ופנסיה חודשית לשאירי המבוטח במקרה פטירה. הקרנות הללו, המנוהלות על ידי המדינה באמצעות "עמיתים", הינן: מבטחים (הוותיקה); קרן הגמלאות המרכזית (קג"מ); מקפת (הוותיקה); נתיב – קרן הפנסיה של פועלי ועובדי מפעלי משק ההסתדרות; קרן הביטוח והפנסיה לפועלים חקלאיים ובלתי מקצועיים; קרן הפנסיה לעובדי הדסה; קרן פועלי בנין ופועלים בלתי מאוגדים; קרן הגמלאות של חברי אגד. פנסיית הזקנה בקרן פנסיה ותיקה שבהסדר מחושבת לפי שיעור הפנסיה שצברתם מתוך "השכר הקובע". הפנסיה משולמת החל מגיל הפרישה.
ככלל, שיעור הפנסיה הינו לפי 2% לכל שנת ביטוח בקרן עד לתקרה של 70% פנסיה (עבור 35 שנים). לעמיתים שהצטרפו לקרן בחודשים ינואר-מרס 1995, שיעור הפנסיה הינו 1.6% לשנה. הצבירה השנתית למי שטרם הגיעו ל-70% פנסיה עד לגיל הפרישה החוקי הינה 3% לשנה במקום 2% לשנה.
השכר הקובע מחושב בהתאם לסוג הקרן: קרנות לפי שיטת הממוצעים – קג"מ ומקפת; קרנות לפי שיטת "שלוש שנים אחרונות" – כל יתר הקרנות.
חישוב השכר הקובע בשיטת הממוצעים – מחושב ממוצע יחס השכר שלכם בהשוואה לשכר הממוצע במשק לכל אחד מחודשי הביטוח. את הממוצע שהתקבל מכפילים בשכר הממוצע במשק ומקבלים את "השכר הקובע" ממנו משולמת הפנסיה בהתאם לשיעור הפנסיה שצברתם.
חישוב השכר הקובע בשיטת "שלוש שנים אחרונות" – השכר הקובע מחושב הן על בסיס השכר המדווח שלכם בהשוואה לשכר הממוצע במשק (שיטת הממוצעים) וכן על בסיס השכר בשלוש השנים האחרונות.

״קופת גמל להשקעה״ מיועדת להשקעה של כספים פרטיים כאשר היתרונות העיקריים של קופת גמל זו הינם, בין היתר:

• ההפקדה המרבית המותרת הינה עד 76,449 ש״ח בשנה לאדם (לפי התקרה בשנת 2023);
• ההפקדות מיועדות לחיסכון ולא ימוסו בעתיד במס, למעט מס רווחי הון;
• מס רווחי הון יהיה 25% מהרווחים הריאליים;
• ניתן לנייד את הקופה לגוף מוסדי אחר בכל עת וניתן למשוך את היתרה בכל עת;
• במידה והיתרה תימשך כקצבה לאחר גיל 60 לא יחול מס רווחי הון;
• אין חובה ל״קצבה מזערית״;
• חבות במס במועד המימוש (המשיכה) בלבד;
• מעבר בין מסלולי השקעה אינו כרוך בתשלום מס;
• קופת הגמל משקיעה בתמהיל נכסים, לרבות בהשקעות לא סחירות שאינו אפשרי בתיק השקעות של יחיד;
• העברת החיסכון לדורות הבאים תאפשר להם להמיר את סכום החיסכון לקצבה פטורה ממס (בהגיעם לגיל 60), משמע – יהנו גם מפטור ממס על רווחי ההון;
• עלויות ישירות נמוכות (קניה/מכירה, דמי משמרת, עמלות חיצוניות וכד׳) בהשוואה לעלויות החלות על יחיד;

במרבית המקרים, דמי הניהול בקופה יהיו נמוכים מאלו של ניהול תיק השקעות.

תיקון 190 לפקודה מס הכנסה הסדיר, בין היתר, את היבטי המס בהפקדה והיבטי המס במשיכה (כסכום הוני או כקצבה) של כספים שלא היו זכאים להטבות במס (הפקדה ל״קצבה מוכרת״). עבור אותם סכומי הפקדה המוגדרים כ״קצבה מוכרת״, חבות המס הינה של מס רווח הון בשיעור של 15% מהרווחים הנומינליים. את היתרות המוגדרות כ״קצבה מוכרת״ ניתן למשוך בכל עת (כ״היוון קצבה מוכרת״) החל מגיל 60 ובלבד שלחוסך קיימת ״קצבה מזערית״ שסכומה, נכון לשנת 2023, הינו 4,850 ש״ח בחודש. במסגרת ההגדרה של ״קצבה מוכרת״ נכללים, בין היתר, הפקדות בסכום העולה על 37,224 ש״ח בשנה (לפי התקרה בשנת 2023). משמע – עד להפקדה שנתית בסך של 37,224 ש״ח קיימת חבות עתידית במס (בכפוף לפטורים) ואילו הפקדה העולה על סכום זה תוגדר כ״קצבה מוכרת״. במרבית הגופים המנהלים קופות גמל, במועד המשיכה העתידי, ינוכה מס מתאים (15% מהרווחים הנומינליים) ישירות על ידי הקופה מבלי שהחוסך יידרש להמציא לה אישור מתאים מפקיד השומה. יתרונות מכשיר השקעה זה הינם, בין היתר:

•  חבות במס בשיעור של 15% על הרווח הנומינלי. בסביבת אינפלציה נמוכה, שיעור מס של 15% על הרווח הנומינלי אטרקטיבי מאוד בהשוואה לשיעור מס של 25% על הרווח הריאלי (בהשקעות ישירות ובתשואה זהה). בסביבת אינפלציה גבוהה, הקיימת החל מתחילת 2022, לא קיימת כדאיות הפקדה במוצר זה;
• חבות במס במועד המימוש (המשיכה) בלבד;
• מעבר בין מסלולי השקעה אינו כרוך בתשלום מס;
• למי שהגיעו לגיל פרישה, ניתן לבצע מכירה ״רעיונית״ בסוף כל שנה על מנת להנות מפטור ממס על ריבית על השקעות;
• קופת הגמל משקיעה בתמהיל נכסים, לרבות בהשקעות לא סחירות שאינו אפשרי בתיק השקעות של יחיד;
• עלויות ישירות נמוכות יותר (קניה/מכירה, עמלות חיצוניות וכד׳ ואין חיוב בדמי משמרת ניירות ערך) בהשוואה לעלויות החלות על יחיד;
• במקרה של פטירה לפני גיל 75, המוטבים/יורשים ייהנו מפטור מלא ממס, כולל ממס רווחי הון. ניתן גם להיכנס לנעלי החוסך ולהנות מזכויותיו. בפטירה לאחר גיל 75, המוטבים/יורשים יחוייבו במס רווחי הון בלבד;
• העברת החיסכון לדורות הבאים תאפשר להם להמיר את סכום החיסכון לקצבה פטורה ממס (בהגיעם לגיל 60), משמע – ייהנו גם מפטור ממס על רווחי ההון;
• במרבית המקרים, דמי הניהול בקופה יהיו נמוכים מאלו של ניהול תיק השקעות.

הקרנות הללו, המנוהלות על ידי המדינה באמצעות "עמיתים", הינן: מבטחים (הוותיקה); קרן הגמלאות המרכזית (קג"מ); מקפת (הוותיקה); נתיב – קרן הפנסיה של פועלי ועובדי מפעלי משק ההסתדרות; קרן הביטוח והפנסיה לפועלים חקלאיים ובלתי מקצועיים; קרן הפנסיה לעובדי הדסה; קרן פועלי בנין ופועלים בלתי מאוגדים; קרן הגמלאות של חברי אגד.
במקרה של אובדן כושר עבודה, קרן פנסיה ותיקה שבהסדר משלמת למבוטח שהיה פעיל ערב הנכות, פנסיית נכות חודשית. הפנסיה מחושבת בהתאם לשיעור פנסיית הזקנה שמהמבטח היה צובר עד לגיל הפרישה אלמלא אירוע הנכות. פנסיית הנכות מחושבת בהתאם לשיעור הנכות כפי שקבעה הוועדה הרפואית, כאשר נכות בשיעור העולה על 70% מזכה בקצבת נכות מלאה ונכות מתחת ל-30% איננה מזכה בפנסיית נכות. קצבת הנכות תשולם רק לאחר מיצוי ימי המחלה והמבוטח צבר במקום עבודתו.

הקרנות הללו, המנוהלות על ידי המדינה באמצעות "עמיתים", הינן: מבטחים (הוותיקה); קרן הגמלאות המרכזית (קג"מ); מקפת (הוותיקה); נתיב – קרן הפנסיה של פועלי ועובדי מפעלי משק ההסתדרות; קרן הביטוח והפנסיה לפועלים חקלאיים ובלתי מקצועיים; קרן הפנסיה לעובדי הדסה; קרן פועלי בנין ופועלים בלתי מאוגדים; קרן הגמלאות של חברי אגד.
במקרה של פטירה של מבוטח בקרן פנסיה וותיקה שבהסדר, הקרן משלמת לשאיריו פנסיית שאירים. ככלל, שאירים מוגדרים כבן/בת זוג, ילדים עד לגיל 21 והורים נתמכים. במקרים מסויימים, הקרן תשלם פנסיית שאירים גם לידועים בציבור וליתומים נתמכים.
קצבת השאירים למבוטח שטרם החל לקבל פנסיית זקנה מהקרן מחושבת לפי השכר הקובע ובשיעורים הבאים: אלמן/אלמנה – 40%; יתום/ה – 20%; הורה נתמך – 15%. הפנסיה הכוללת לכל השאירים לא תעלה על 85% מהשכר הקובע.
קצבת השאירים למבוטח שהחל לקבל פנסיית זקנה מהקרן מחושבת לפי הפנסיה שהמבוטח קיבל ערב פטירתו והיא מחושבת בשיעור הבאים: אלמן/אלמנה – 60%; יתום/ה – 20%; הורה נתמך – 15%. הפנסיה הכוללת לכל השאירים לא תעלה על 100% מקצבת הזקנה של המבוטח שנפטר.

קרן בה צובר העמית זכויות פנסיה (לעומת צבירה כספית בקרן תשואה). זכויות פנסיית השאירים והנכות נגזרות כאחוזים מהשכר המבוטח. בכל חודש מתווספות זכויות לחשבון העמית על פי ההפקדות שהועברו בגינו.

קרן בה צובר העמית צבירה כספית. צבירה זו מומרת לפנסיה על ידי חלוקה במקדם הקצבה בעת הפרישה שנקבע בין היתר על פי מין, גיל, מצב משפחתי ועוד.

קרנות ההשתלמות הן מכשיר חיסכון לטווח בינוני (6 שנים ומעלה בד"כ). יעודן הראשוני של קרנות ההשתלמות היה חיסכון למטרות השתלמות אך עם השנים הן הפכו למכשיר חיסכון לכל מטרה. קיימים 2 סוגים של קרנות השתלמות: (1) קרן השתלמות לשכיר – קרן בה העובד והמעסיק מפרישים לאותה קרן השתלמות; (2) לעצמאי – העמית מפריש לבדו לקרן ההשתלמות. קיימת תקרה להפרשה לקרן ההשתלמות (כיום לפי תקרת שכר של 15,712 ש"ח); בהפקדות מעבר לתקרה זו מחויב העובד בשווי מס.

קרן נאמנות היא מכשיר השקעה של כספים פרטיים (שאינם פנסיוניים) שמנוהלת באופן כוללני ולא אישי (כמו בניהול תיק השקעות). מנהל הקרן רשאי להשקיע (על פי התחייבות הקרן) בנכסי השקעה על פי החלטתו. ישנם מגוון רב מאוד של קרנות נאמנות בכל רמות הסיכון וכן אפשרויות רבות אחרות החל מבחירת האזור הגאוגרפי של ההשקעה דרך בחירת סקטור מסויים (תעשיית האלקטרוניקה, לדוגמא) ועוד. הקרן מיועדת למי שאינו מעוניין לעסוק בעצמו (או מנהל השקעות מטעמו) בהשקעות אולם להנות מפיזור גדול יחסית של השקעותיו בעלות סבירה יחסית.

קרנות שנסגרו להצטרפות של עמיתים חדשים החל מתחילת 1995. קיימות קרנות פנסיה וותיקות גרעוניות (שבהסדר) וקרנות פנסיה ותיקות מאוזנות. קרנות הפנסיה הוותיקות הן מסוג "זכויות". הקרנות הוותיקות מנוהלות כיום על ידי משרד האוצר וכוללות בין היתר את מבטחים הותיקה, מקפת הותיקה, קג"מ ועוד.

החל מתחילת 1995 החלו לפעול קרנות הפנסיה החדשות שלהן מספר מאפיינים עיקריים: (1) הן מאוזנות אקטוארית – כל שינוי לטובה או לרעה אמור להיות משוקף בתוספת או גרעון של זכויות; (2) קרנות מסוג תשואה – צוברות סכומי כסף שמומר לפנסיה על ידי חלוקה במקדם הקצבה; (3) הקרנות החדשות המקיפות זכאיות לאג"ח ממשלתיות מיוחדות בריבית גבוהה יחסית לריבית באג"ח ממשלתיות רגילות. קיימות קרנות פנסיה מקיפות וקרנות כלליות שאינן זכאיות לאג"ח ממשלתיות מיוחדות.

מבוטח יכול לרכוש מחברת הביטוח את האפשרות שחברת הביטוח תשלם במקומו (ובמקום מעסיקו) את הפרמיה החודשית במקרה של אירוע אובדן כושר עבודה זמני או קבוע.

דרך השקעה של כספים פרטיים שאינם פנסיוניים באמצעות מנהל השקעות מורשה או השקעות באופן עצמאי. ניתן לבחור בכל רמת סיכון ובכל אפשרויות ההשקעה שכן בעל החשבון הוא זה שקובע את אופן ניהול הכספים.

תחולתו של תיקון 3 הינה מתחילת שנת 2008. התיקון קובע מספר שינויים מהותיים בהשוואה למצב שהיה קיים ערב התיקון, שהעיקריים שבהם: (1) ההפקדות החדשות יהיו רק לקופות גמל לקצבה – מצב זה גרם לכך שגם קופות הגמל הפכו לקופות לקצבה (קופה לא משלמת) וכן היה צורך להפסיק את ההפקדות לפוליסות ההוניות (או לשנות את יעודן לקצבה) ולהעבירן לפוליסות לקצבה; (2) פנסיה מזערית – נקבע שאדם לא יוכל להוון כספי קצבה או לבצע משיכה של סכום חד פעמי לפני שיצבור קצבה מזערית בגובה של 3,850 ש"ח (נכון ליום התיקון – 2008; נכון לשנת 2023 – 4,850 ש"ח); (3) השוואת שיעורי מס – הזיכוי ממס עבור ההפקדות לכל התוכניות הפנסיוניות הושווה ל-35% (לעומת 25% לקופות הגמל וחברות הביטוח לפני התיקון).

התקופה שחולפת ממקרה של אובדן כושר העבודה ועד הפיצוי בפועל. לדוגמא: בתקופת המתנה של 3 חודשים יתחיל המבוטח לקבל את הפיצוי החל מהחודש הרביעי.

פרק זמן העובר מרגע שהצטרף החוסך לקרן פנסיה, ועד שהביטוח נכנס לתוקף. תקופת אכשרה קיימת בקרנות הפנסיה החדשות במקרה של מצב בריאותי לא תקין של העמית והיא חלה גם על עמית חדש בקרן, לעמית שחידש את התשלומים לקרן הפנסיה לאחר הפסקה העולה על 5 חודשים (בד"כ) ובמקרה של הגדלת התשלומים ע"פ תקנון הקרן.