לא אחת אנו פוגשים לקוחות שפורשים לפנסיה שבכוונתם להמשיך לעבוד גם לאחר גיל הפרישה. בחלק גדול מהמקרים
מדובר בהמשך טבעי של העיסוק הקודם כמו רופאים שממשיכים לקבל לקוחות בקליניקה פרטית, בחלק אחר של המקרים
אף פתיחה של עסק חדש שלא בתחום העיסוק הקודם וישנם גם כאלה שממשיכים לעבוד במקום העבודה הנוכחי שלהם.
להמשך השתכרות לאחר גיל הפרישה יש השפעות כלכליות שכדאי להכיר ולהבין.
השפעה כלכלית – מובן מאליו שהמשך השתכרות יאפשר גמישות גבוהה יותר בשנים שלאחר גיל הפרישה. לדוגמא דחיית משיכת הקצבה (במידה ואפשרי) והמשך חיסכון פנסיוני לעתיד, כדאיות המשך החברות בקרן פנסיה וותיקה, פוליסות ביטוח שמגיעות לתום תוקף, היקף ההשתכרות בהשוואה לצרכי המחייה השוטפים, שינויים בהיקף ההשתכרות של בן הזוג וכד'.
מיסוי – ניתן לציין מקרים בהם יש השפעה של המשך עבודה על המיסוי בפרישה.
דוגמא ראשונה – פריסת מס – המשך השתכרות יכול להפחית או אף לבטל כליל את היתרון שבפריסת מס, תלוי בעיקר בסכום ההשתכרות העתידית.
דוגמא שניה – משיכת פיצויים לעתים יתכן שניתן לדחות את ההתחשבנות על חלק הפיצויים ומענקי הפרישה תלוי בין היתר באיזה מעמד מס יהיה המשך העבודה, שכיר, עצמאי או בעל שליטה.
דוגמא שלישית – קבלת פטורים ממס בפרישה. לעיתים כדאי לקבל את הקצבה (מקרן פנסיה וותיקה, כדוגמא) גם אם יש
כוונה להמשיך לעבוד. במקרה כזה ובתנאי שהמקבל עבר את גיל הפרישה הרשמי ניתן לקבל פטורים ממס עבור הקצבה.
מדובר בחיסכון משמעותי שחלק מהפורשים לא מנצלים.
דוגמא רביעית – במקרים בהם זכאים למענק שנים עודפות או להחזר דמי גמולים מקרן הפנסיה, המשך עבודה אצל אותו –
מעסיק מחייב טיפול מיסויי גם בתשלומים אלו אחרת משלמים מס גבוה מאוד עבורם.
בקשה לקבלת פטורים מחייבת זהירות רבה כיון שמס הכנסה מבקש מהפורש לכתוב מראש בטופס 161 ד' מה יהיו הפטורים שיבקש בעתיד גם לאחר שיסיים את עבודתו באופן סופי.
ביטוח לאומי* – ביטוח לאומי מבצע מבחן הכנסה לצורך קביעת קבלת הגמלה.
באופן כללי, המבחן מתבצע מגיל הזכאות הרשמי לפנסיה (כיום – 62 לנשים ו- 67 לגברים) שאמור ויכול להשתנות בעתיד.
מבחן ההכנסות מביא בחשבון בעיקר הכנסות מעבודה, אולם גם בתחשיב מסוים הכנסות מריבית ושכירות (הכנסות
פסיביות). הכנסות מקצבה אינן נלקחות בחשבון.
ככלל, מבחן ההכנסות קובע מדרגה מינימאלית של הכנסה (כיום כ- 5,400 ש"ח ברוטו בחודש) שממנה מתחילה הקצבה
להתקזז כנגד ההכנסות בפועל ועד תקרה (כיום כ- 7,700 ש"ח בחודש) שממנה ואילך לא משולמת קצבה כלל. מבחן
ההכנסות מביא בחשבון גם את מספר ה"תלויים" בהכנסתו של המבוטח (בן זוג שאינו עובד, ילדים עד גיל 18 וכד'). מבחן
ההכנסות חל עד גיל 70 לגברים ו- 68 לערך לנשים (תלוי בתאריך הלידה) שממנו והלאה מתקבלת קצבה בכל מקרה.
סוגי הפנסיה השונים – קיימת שונות באפשרויות והגמישות בעת הפרישה בין ביטוחי מנהלים וקרנות פנסיה חדשות לעומת קרנות פנסיה ותיקות ופנסיה תקציבית. גם קופות הגמל מאפשרות גמישות מסוימת, אולם הן אינן משלמות קצבה.
- מספר שאלות/דוגמאות שיכולות להשפיע על החלטות שיש לקבל בעת הפרישה (לפני המשך העבודה):
- האם לבקש את הקצבה כעת או לדחות אותה לאחר הפרישה הסופית?
- האם יש אפשרות לקבל קצבה חלקית והאם זה כדאי?
- האם למשוך תגמולים פטורים ממס או לקבל פנסיה מהם?
- האם למשוך את החלק הפטור של פיצויי הפיטורין או לקבל פנסיה מהם?
- לאן להמשיך לשלם הפקדות פנסיוניות גם מעבר לגיל הפרישה והאם זה כדאי?
- מה לעשות במקרה של קבלת מענק שנים עודפות מקרן פנסיה וותיקה או מפנסיה תקציבית?
קיימות שאלות רבות נוספות שקשורות לא רק לסוג המוצר אלא משתלבות עם המיסוי והרצונות הכלכליים. מספר
המשתנים למענה על שאלות אלה גבוה מאוד ומומלץ לא לבצעו ללא בדיקה פרטנית מדוקדקת. כדוגמא למשתנים שיכולים
להשפיע על התשובות ניתן למנות את:
סוג המכשיר הפנסיוני והגמישות שלו.
- גיל.
- מין.
- השתכרות עד גיל הפרישה ואחריה.
- סכום המענקים והתשלומים בעת הפרישה.
- סוג המשך תעסוקה שכיר, עצמאי, בעל שליטה.
- מצב בריאותי.
- מצב משפחתי.
ועוד ועוד …
* את הסכומים והגילאים המדויקים ניתן לראות באתר המוסד לביטוח לאומי.