לא אחת פונים אלינו בשאלה הבאה:
אני בן 62 וצברתי כבר 35 שנים בקרן פנסיה וותיקה. חברים אמרו לי, שכיוון שצברתי כבר את האחוזים המירביים לפנסיה, 70%, כדאי לי להפסיק להפקיד לקרן ולהתחיל להפריש לקרן/קופה אחרת.
ראשית, כדאי לעשות קצת סדר, בקרנות הפנסיה הוותיקות הצבירה המירבית היא אכן 70%. הווה אומר שעל פי צבירה של 2% לשנה למשך 35 שנים אכן מגיעים לצבירה של 70%.
השאלה הנשאלת 70% ממה?
ה"מה" הוא "השכר הקובע" – זו ההגדרה של תקנוני קרנות הפנסיה על פי איזה שכר תחושב הפנסיה. ברור לגמרי ש-70% מ-5,000 ש"ח אינם זהים ל-70% מ-5,200 ש"ח.
על מנת שלא לסבך את הנושא יתר על המידה נציין שקרנות הפנסיה הגרעוניות הוותיקות מחשבות באופן שונה את השכר הקובע לפי אחת משתי שיטות – "שיטת הממוצעים" או "שיטת שלוש השנים האחרונות", כך שחייבים לקחת זאת בחשבון. לדוגמא – ב"מבטחים" השכר הקובע מחושב לפי "שיטת שלוש השנים האחרונות" ואילו בקג"מ ומקפת השכר הקובע מחושב לפי "שיטת הממוצעים".
אם כך, השאלה הבאה שעלינו לשאול את עצמנו היא האם השכר הקובע יעלה אם נמשיך להפקיד לקרן גם מעבר ל-35 שנים.
התשובה היא שהשכר הקובע יכול לעלות אך לא בטוח שיעלה.
יש מספר משתנים שיכולים להשפיע על השכר הקובע, הפנסיה, מענק השנים העודפות והחזר ההפקדות – (1) השכר האישי הנוכחי והצפוי; (2) השכר הממוצע במשק הנוכחי והצפוי; (3) 420 חודשי השכר הטובים ביותר שיובאו בחשבון בתחשיב בכל אחד מהמועדים; (4) הגיל; (5) שיעור הצבירה השנתית למי שעבר את גיל הפרישה החוקי וטרם צבר 35 שנים; (6) סוג הקרן לצורך חישוב השכר הקובע ועוד – ולכן על מנת לקבל תשובה חד משמעית יש לבצע השוואה של סכום הפנסיה הצפוי בין מספר אפשרויות, כאשר עלינו לקחת בחשבון צפי לשכר האישי העתידי, השכר הממוצע במשק החזוי לתקופה הנוספת ומועד תחילת קבלת הקצבה:
אפשרות ראשונה – להישאר במצב הקיים, כלומר – להמשיך ולהפקיד לקרן הפנסיה. אנו מזכירים שלאחר 35 שנות וותק קיימת זכאות ל"מענק שנים עודפות" בשיעור של 6.25% מהשכר הקובע לכל חודש עודף שגם אותו יש לקחת בחשבון ואף החזר מלא של ההפקדות (חלק המעסיק וחלק העובד) במקרה שנצברו מעבר ל-35 שנים במידה והעמית עבר את גיל הפרישה הרשמי (כיום – 62 לאישה ו-67 לגבר).
אפשרות שניה – הפסקת התשלומים לקרן הפנסיה והעברתם למכשיר פנסיוני אחר כמו קופת גמל, פוליסת ביטוח או קרן פנסיה חדשה. במקרה זה, מעבר למשמעות הכלכלית יש לבדוק גם את הנושא הביטוחי, שכן אין ודאות שמצב הבריאות יאפשר קבלה לביטוח (אם יש בו צורך) וכן העלות לביטוח יכולה להיות גבוהה.
אפשרות שלישית – הפסקת ההפקדות לקרן הפנסיה הוותיקה, תחילת קבלת הקצבה ממנה (בהנחה שעברתם את גיל 60) במקביל להמשך קבלת שכר והמשך ביצוע הפקדות לתכנית פנסיונית אחרת בהתאם לאפשרות השנייה.
ההשוואה בין האפשרויות השונות איננה פשוטה מכיוון שהיא כוללת גם חישובים לנושאים הבאים: (1) הצפי לקצבה על בסיס כלל ההפקדות לקרן המבוסס על 420 החודשים הטובים ביותר; (2) צבירת החיסכון לתכנית החלופית המבוססת על תשואה צפויה, דמי ניהול ועלות הביטוח; (3) מענק שנים עודפות; (4) החזר ההפקדות; (5) ערך ההפקדות העתידיות לקרן; (6) היוון התשלומים העתידיים; (7) הקצבה החודשית;(8) החיסכון בתכנית החלופית, – למכנה משותף אחד על מנת שניתן יהיה להשוות כלכלית בין האפשרויות. את התחשיב חשוב לבצע לפני מס ואחרי מס שכן מה שחשוב הינו הסכום שתקבלו בכל אפשרויות לאחר תשלום מס. מעבר לתחשיב הכלכלי, חייבים להתחשב במצב הבריאותי של העמית ושל בן/ת הזוג וכן למצב האישי.
לדוגמא, לאדם שתוחלת חייו קצרה עקב מצב הבריאות ואין לו שארים, יתכן שבמקרים מסוימים יהיה כדאי לבקש פדיון של הקרן הוותיקה ולא לשקול כלל את האפשרויות הראשונות.
ככלל אצבע נוכל נציין שככל העמית קרוב יותר לגיל הפרישה, התועלת שלו משינוי תפחת.
מובן שכתבה זו נועדה לספק מידע כללי והיא אינה אמורה להוות תחליף ליעוץ פנסיוני מקצועי שכולל השוואה כספית שלדעתנו היא היחידה שאמורה לתת תשובה ברורה על כדאיות כל אחת מהאפשרויות שהוצגו במאמר תמציתי זה. חשוב להדגיש שהחלטה נבונה צפויה לחסוך כסף רב והחלטה לא נבונה עלולה לגרום להפסד כספי ניכר. נתקלנו במקרים בהם הופסקו הפקדות לקרן פנסיה וותיקה כתוצאה מייעוץ שלא הביא בחשבון את מכלול הנושאים שהוצגו במאמר.